מן העיתונות

 

 

 

​​​​אאוץ', רובוט

2011 ​דר' קציעה עלן

התערוכה" קולוסוס" של מירי צ'ייס בגלריה שי אריה (אוצרת: מורן שוב)  מציגה מבט חזותי ייחודי על המודוס הטכנולוגי בו אנו שרויים ואליו אנו מתקדמים, כחברה היפר טכנולוגית, כתרבות דיגיטלית פורצת ושועטת קדימה. צ'ייס מבקשת להתמודד עם הטכנולוגי בכלים שלה, כלי האמנות, והתוצאה היא תערוכה מהפנטת המהלכת קסם ויוצרת פחד בו בזמן.



פסל של קולוסוס, ענק ושחור, מקדם את פני הנכנסים לגלריה. נהר דימויים ואיקונות שוטף מן הקיר על הרצפה, אל הדמות, כמו נשאב אל תוך תוכה. דמות הקולוסוס העשוי חומר פלסטי מעוטרת דימויים שהפכו איקונות חזותיות זה מכבר: צלב, בעל חיים, סימן אינטרנטי. נהר הדימויים מנצנץ אף הוא את המוכר והידוע לעייפה, מסמל ה-F של פייסבוק עד לצורות דתיות ולסימני אזהרה מפני קרינה, לסימני הזכר והנקבה ועוד ועוד, במה שנדמה כהצרנה מוחלטת של "נהר החיים".  יתר​

 

גן העדן האבוד של מירי צ'ייס 

חגית פלג-רות 2010 



מירי צ'ייס מציגה בגלריה שי אריה בתל אביב תערוכה מרתקת. היא יוצרת גופים מוארים, שקופים ואווריריים. בתמונות פרספקס פופ-ארטיות היא מקעקעת סמלים מעולמות תוכן שונים - גולגלות, מסיכות אב"ך, לוגו מסחרי, סימנים מעולם הפיזיקה והכימיה, סמלים רוחניים מתרבויות עתיקות - כל האמצעים כשרים. הפיסול השטוח שלה, אף הוא בפרספקס רב שכבתי, נראה כתכשיט תלוי בחלל.



כאלה הם "אדם וחוה", מעין דמויות קומיקס מוגדלות, פסלים בדו-ממד. תאורת חלד והחומר השקוף מאפשרים לה לשחק בצבעוניות מאירה ובוהקת, בצבעים מתקתקים, הקורצים לעינינו כמו חנות סוכריות לילדים.
במרכז הגלריה פסל ענק, "קולוסוס", היא מכנה אותו, ואת התערוכה. במקרו היה קולוסוס דמות אל יווני שהתנוסס מעל מפרץ רודוס, אחד משבעת פלאי תבל של העולם העתיק, עד שנחרב ברעידת אדמה. על שמו, היא מזכירה הביטוי "קולוסאלי" המוצמד לתיאורי כישלון ומפלה. מי  המפרץ הפכו כאן לאשד של  וידיאו, הנשפך במפל מהקיר וזורם לרגלי המטיילים בגלריה. יתר